מרכז הקליטה בכרמיאל – עליית בני המנשה
חיים אדור: נפתח במשהו שאנחנו מאד אוהבים לעשות מדי פעם כאן ב-"רוח צפונית"..אנחנו אוהבים מדי פעם לעשות מעקב. פולו-אפ לדברים שהתעסקנו בהם במהלך השידורים שהיו לנו כאן ב-"רוח צפונית" לפני שנה, אולי מעט יותר. אנחנו ליווינו באדיקות, אני מוכרח לומר, את קליטתם של בני שבט המנשה שהגיעו וחלקם היו במרכז קליטה בכרמיאל וחלקם הגיעו מנצרת. שנה וחודשיים אחרי, אנחנו מבקשים לפנות שוב כדי לדעת מה קרה להם. ואנחנו אומרים עכשיו שלום וערב טוב למי שהיא מנהלת מרכז הקליטה בכרמיאל. שלום, ציונה אייזנשטיין.
ציונה אייזנשטיין: שלום וערב טוב לך, חיים.
חיים אדור: כמה מבני המנשה נשארו בכרמיאל?
ציונה אייזנשטיין: נשארה רק משפחה אחת, לצערנו. ויתר המשפחות עזבו בעקבות משפחותיהן, להרבה מאד מקומות אחרים בארץ.
חיים אדור: וסה"כ כמה משפחות הגיעו בזמנו לכרמיאל?
ציונה אייזנשטיין: 26 משפחות.
חיים אדור: אבל עצם העובדה שהם לא נמצאים בכרמיאל, זה אומר שהם נקלטו קליטה טובה במקומות אחרים?
ציונה אייזנשטיין: זה אומר שהיתה להם קליטה מלאה. זה אומר שניתנו להם כלים ושהם ידעו לברור מתוך ארגז הכלים, את כל הכלים שיעזרו להם לתת להם עצמאות.
חיים אדור: תני לי דוגמאות לאן הם נסעו?
ציונה אייזנשטיין: חלק גדול מהמשפחות עזב לעפולה. לפי טענתם, שבט בני המנשה משתייך לחבל התענכים. ולכן אזור עפולה הוא האזור המועדף ביותר על שבט בני המנשה. הם טוענים שהם היו מאד רוצים לגדל את ילדיהם ואת משפחותיהם באזור שהם מוגדרים כשייכים אליו.
חיים אדור: ומקומות אחרים שהם אליהם הגיעו?
ציונה אייזנשטיין: הם עזבו גם לקרית-ארבע. לפני כשבע שנים, עלה גרעין מאד גדול לארץ, וחלק גדול מה.. נמצא בקרית-ארבע. אני מדברת על הורים, על אחים, על קרובי משפחה מקרבה ראשונה ומתגוררים בקרית-ארבע, וחלק גדול נוסף עזב גם לשם.
חיים אדור: אני יודע ששתי משפחות, אם לא יותר, ביקשו להגיע לשדרות.
ציונה אייזנשטיין: שתי משפחות לא רק ביקשו, עברו לשדרות, הם מתגוררים בשדרות, הם מאושרים, הם מצאו מקומות עבודה והם מרגישים שהם הגשימו את החלום הציוני.
חיים אדור: כל המשפחות עובדות, מצאו את פרנסתם במקומות שרצו?
ציונה אייזנשטיין: 92 אחוזים מכל אלה שעלו אלינו, מצאו מקום פרנסה במהלך השנה. לא רק זה שהם קיבלו הרבה מאד שעות עברית, הם גם קיבלו שני קורסים. הם למדו סי-אן-סי וקורס מטפלות וחלקם הגדול עוסק גם בפרסום. חלקם עוסק במקצועות ליד. הבנות ומרבית הבנות עסקו בקורס מטפלות לגיל הרך והציונים היו מאד גבוהים. והם מצאו מקומות עבודה בתחום.
חיים אדור: כשהתחלנו את השיחה, אמרת שלצערך, לא נשארו בכרמיאל מבני המנשה. האם חלק מהענין הוא באמת היה לשלב אותם בקהילה שלכם? או שמבחינתך, כמנהלת מרכז הקליטה, העיקר שייקלטו.
ציונה אייזנשטיין: במהלך השנה, הם השתלבו עם הקהילה הדתית. הם השתלבו מאד. כיוון שזה עם שבא ושומר מצוות, אז בתי הכנסת בעיר היו רבים עליהם. הם היו באים בשבתות. היתה שמחה מאד גדולה. הניגון הוא נוסח אשכנז, התפילה מאד מיוחדת ביניהם. הם שרים מאד-מאד יפה. הם מאד ויטאליים, ואת החגים עשינו ביחד עם כל הקהילה בכרמיאל. לנו היה מאד עצוב, כיוון שהעיר צמחה בהם, כיוון שהעיר אהבה אותם. הם התקבלו באהבה בבתיה"ס, בגני הילדים, בפעוטונים, בבתיה"ס התיכון, מאד אהבו אותם ומאד חיכו להם. ולכן היתה אכזבה, כשהם החליטו לקום וללכת בעקבות משפחותיהם.
חיים אדור: אבל העיקר שהם נשארו בארץ ומאד מאושרים ומרוצים, לפי הדברים שלך, במקומות שאליהם הגיעו!
ציונה אייזנשטיין: הם נשארו בארץ והם ישארו והם רוצים, מי שנשאר לו קרובים, הם רוצים מאד שהם יבואו בעקבותיהם. הם מאד ציונים. הם יעשו כל עבודה בשקט, בנועם, הם לא וכחנים, הם לא אגרסיבים. זה עם מאד מיוחד. אני חושבת שאנחנו זכינו לא רק בללמוד תרבות חדשה ,אלא גם בללמוד אנשים אחרים, שיש להם כבוד, שיש בהם נתינה ונתינה באמת גדולה, והם אנשים פשוטים. אבל .. שאפשר בהחלט ללמוד מהם.
חיים אדור: מי היום מאכלס את מרכז הקליטה שלך בכרמיאל?
ציונה אייזנשטיין: יש לנו בעיקר פרויקטים של צעירים, שזה נקרא סל"ה בה"א – סטודנטים לפני הורים – אני מדברת על צעירים..
חיים אדור: באים מחבר העמים בעיקר?
ציונה אייזנשטיין: כן. באים מחבר העמים, שזה משרת צעירים הבאים לבדם, ללא הורים לארץ, וזו השנה הראשונה שלהם. יש לנו עולים מאמריקה הלטינית – מה שקוראים אמל"ט, עולים מכמה משפחות. קצת מפולין, קצת מהונגריה, קצת מארה"ב. יש לנו הרבה אנשים שרוצים לבוא. ולגור בתוך כרמיאל, זו עיר קולטת עליה, לכן מאד פשוט לבוא ולהתחבק בחום ובאהבה של העיר הזו.
חיים אדור: ציונה אייזנשטיין, מנהלת מרכז הקליטה בכרמיאל. תודה ששיתפת אותנו. ערב טוב.
ציונה אייזנשטיין: חיים, תודה-תודה לכולם.