Bnei Menashe

אהרון מנחם :ספר הלכה  ומנהגים בשפות המיזו  והקוקי  יצא לאור לאחרונה ביוזמת ארגון שבי ישראל, שלום לצבי חאוטה ממרכז בני  המנשה צבי חאוטה  :  הלו, כן אהרון מנחם : אתה איתנו? צבי חאוטה  : כן שלםו
לראשונה הופק עבורם ספר אודות הלכות ומנהגי החג בשפות המיזו והקוקי, ביוזמת ארגון "שבי ישראל" הספר שכותרתו: "אורות לבני המנשה - מדריך להלכות ומנהגי חג החנוכה", מאגד לראשונה את סדרי ההלכות, התפילות והמנהגים הקשורים לחג החנוכה עבור קהילת "בני המנשה" החיה בצפון מזרח הודו, והוא גם הראשון שנכתב עבורם בשלוש שפות: קוקי ומיזו (שפות האם) ועברית. הספר הופק והודפס ביוזמת ארגון "שבי ישראל" וכ-1,000 עותקים ממנו כבר מופצים בימים אלה במיזורם ומניפור שבצפון מזרח הודו, מקום חייהם של מרבית קהילת בני המנשה. לאורך שנותיהם הרבות בגלות ועד לעידן המודרני, "בני המנשה" לא ידעו דבר על חג החנוכה וכמובן שלא חגגו אותו. לכך קיימת סיבה היסטורית מאוד פשוטה: אבותיהם הוגלו מארץ ישראל כ-560 שנה לפני האירועים ההיסטוריים שקשורים לחג החנוכה
אליהוא בן און :  אני שמח לארח עימי כאן את מיכאל פרוינד, שלום לך מיכאל, ברוך הבא לאולפן. מיכאל פרוינד :  שלום לך ולכל המאזינים. אליהוא בן און :  כן. נציג אותך למאזינים שלנו. אתה יושב ראש, או תכף תתקן אותו בהגדרה, של ארגון שקוראים לו "שבי ישראל". מיכאל פרוינד :  נכון. אליהוא בן און :   "שבי ישראל", כפי שזה מפורסם באינטרנט, ארגון שהוקם על ידך לפני כשש שנים במטרה לחזק את הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות לבין קבוצות ממוצא יהודי וקבוצות לא יהודיות שמבקשות להיות חלק מהעם היהודי. אז כמובן שהשמות שקופצים לנו לאוזן הם היהודים שהגיעו אלינו בני מנשה מצפון הודו ועוד נדבר בתוכנית הזאת על הרבה  קהילות, אבל לפני שנצא לדרך, מיכאל, תן לי בבקשה בדקה כרטיס ביקור שלך אישי, איפה נולדת, איפה גדלת, ואחר כך נמשיך לדבר. מיכאל פרוינד :  אני בעצמי תוצרת ארצות הברית. אני נולדתי בניו יורק ועלית ארצה לפני כשלוש עשרה שנה ב-1995, אני ואישתי והילדים שלנו, אני עבדתי תקופה אצל ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בלשכת ראש הממשלה ולאחר מכן אני הקמתי את ארגון שבי ישראל, כאשר בעצם המטרה היא להושיט יד לצאצאי העם היהודי ברחבי העולם ולחזק את הקשר שלהם איתנו, כי אני רואה בזה ערך, דבר שרק יחזק את העם היהודי ואת מדינת ישראל.
רפאל אישרן: קבוצה של 25 צעירים מקהילת בני מנשה מהודו השלימו את לימודיהם באולפן לעברית בקיבוץ שדה אליהו. אנו אומרים שלום לנחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, ערב טוב לך נחמיה רפל: ערב מצוין. רפאל אישרן: זוהי בשורה משמחת. כמה זמן למדו הצעירים? נחמיה רפל: הצעירים למדו אצלנו כחצי שנה באולפן עברית מאוד אינטנסיבי. לפני כן הם כבר עברו גיור בארץ בפרדס חנה, מרכז קליטה שהוקם במיוחד בשביל בני מנשה, שאותם מאתר ארגון "שבי ישראל", שבעצם עוסק בחיפוש ואיתור שבטים אבודים
ידידיה תנעמי  ;אנחנו פותחים עם מסע בעקבות שבטי ישראל המוצע לציבור הרחב, כחלק מסדרת הפעולות שנוקטים ארגונים שונים שעוסקים בהשבת השבטים האבודים ליהדות. שלום לך הרב אליהו ברינבאום. הרב אליהו ברינבאום  ; שלום וערב טוב. ידידיה תנעמי  ; רב באגודת שפיר ישראל. אתם עוסקים רבות בנושא הזה. בוא אולי תיתן לנו סקירה כללית בכלל על הארגון שלכם, ועל הפעולות שאתם מבקשים ככה להשיב לחיק היהדות, את השבטים האבודים ועוד. הרב אליהו ברינבאום  ; תראה, ארגון שבי ישראל עוסק באחד הנושאים שאנחנו מאמינים שהוא חשוב, לצורך קיומו ועתידו של עם ישראל, והוא טיפול בנדכאי ישראל. כלומר, אותם אנשים שהיו בעבר חלק מעם ישראל ומסיבות לפעמים היסטוריות, ואחרות התרחקו מעם ישראל, או לעיתים הרחיקו אותם אנחנו מבקשים להיות לצידם. להושיט להם יד. במידת האפשר להחזיר אותם לעם ישראל ומדינת ישראל. אנחנו מדברים על השבטים האבודים, על אנוסים בספרד ופורטוגל, על צאצאי סובוטניקים ברוסיה, ברחבי מזרח אירופה. על יהודי האמזנוס ופרו, צאצאי יהודי קייפן בסין. קבוצות שונות שמבקשות לחזור ולקשור את גורלם עם עם ישראל.
מיכה פרידמן:  7000 מבני המנשה חיים כיום בדרום מזרח הודו. מדינת ישראל מאפשרת רק ל-250 מהם לעלות מדי שנה. בחישוב פשוט מעלה שבן המנשה האחרון יצטרך לחכות 28 שנים עד אשר יזכה להתאחד עם שאר עשרת השבטים בארץ המובטחת אז איך מקצרים את המסע יציאת הודו? משיקים דיס ועליו 15 שירים המספרים את סיפורה של הקהילה ומחלקים אותו לשרי הממשלה ולחברי הכנסת במטרה שיעשו עוד משהו כדי לזרז את עלייתם. את הסיפור מביאה הבוקר יונה לייבזון. יונה לייבזון:  אלפי קילומטרים מכאן בשני מחוזות בהודו חיה כבר שנים רבות קהילה יהודית קטנה בת 7000 נפשות. כל כך קטנה שאצלנו בארץ לא כולם מודעים לקיומה. בני המנשה . שבט יהודי שפועל כבר שנים לעלות לארץ ומוגבל במכסת קליטה נוקשה של 250 אשרות מדי שנה עכשיו מצאו שם דרך מקורית לגרום למקבלי ההחלטות בירושלים  לחשוב על העניין מחדש. (נשמע השיר) על שולחן העבודה של ארגון שבי ישראל נחת בימים האחרונה אלבום חדש עליה- כך נקר התקליטור שכולל 15 שירים במקצבים שנים על 2700 שנים של גלות. רבקה ריי כבר נמצאת בצד השני של טפטוף העולים האיטי מאוד. שנים לפני שעלתה לארץ היא שמעה את השירים על מולדת רחוקה בתקווה שיום אחד תזכה סוף סוף להיקלט בה. מוזר היא מספרת לשמוע פתאום את הצלילים האלה כאן בישראל
7,000 מבני המנשה חיים כיום בהודו - וישראל מאפשרת רק ל-250 מהם לעלות לכאן מדי שנה - כלומר העולה האחרון ייאלץ להמתין עוד  28 שנים; הם, כמובן, לא רוצים לחכות כל-כך הרבה - ויוצאים במחאה חדשה: דיסק ועליו 15 שירים המספרים על הקהילה מחולק לחברי-הכנסת, במטרה שיזרזו את עלייתם אלפי קילומטרים מכאן, בשני מחוזות בדרום-מזרח הודו, חיה כבר שנים רבות קהילה יהודית קטנה בת 7,000 נפשות. כל-כך קטנה - עד שאצלנו בארץ, לא כולם אפילו מודעים לקיומה. "בני-המנשה", שבט יהודי שפועל כבר שנים לעלות לארץ, מוגבל במכסת-קליטה נוקשה של 250 אשרות מידי שנה. עכשיו, מצאו שם דרך מקורית לגרום למקבלי ההחלטות בירושלים לחשוב מחדש. על שולחן העבודה של עמותת "שביל ישראל", נחת בימים האחרונים אלבום חדש: "עליה" - דיסק שכולל 15 שירים במקצבים שונים, המספר על 2,700 שנים של גלות. אחד מהיוצרים של האלבום בהודו הוא יוחנן פלתואל, שעדיין מחכה לעלות על המטוס, בדרך אל הארץ. "ליצירת הדיסק היו כמה סיבות", מסביר פלתואל, "לא רק ניסיון לעורר מודעות, אלא בעיקר לבטא בצלילים את הכמיהה להגיע לארץ הקודש".

דליק וולוניץ: הנה אנחנו בעמוד האחורי של עיתון הארץ פה מספרים לנו ש-25 זוגות מבני המנשה נישאו אתמול בפרדס חנה נזכיר בני המנשה הם בני העדה מצפון מזרח הודו, שמזהים את עצמם כחלק מהעם היהודי, לפי הערכות 7000 מבני הקהילה עדין נמצאים בהודו, מאחר שהם...

חיים אדור: נפתח במשהו שאנחנו מאד אוהבים לעשות מדי פעם כאן ב-''רוח צפונית''..אנחנו אוהבים מדי פעם לעשות מעקב. פולו-אפ לדברים שהתעסקנו בהם במהלך השידורים שהיו לנו כאן ב-''רוח צפונית'' לפני שנה, אולי מעט יותר. אנחנו ליווינו באדיקות, אני מוכרח לומר, את קליטתם של בני שבט המנשה שהגיעו וחלקם היו במרכז קליטה בכרמיאל וחלקם הגיעו מנצרת. שנה וחודשיים אחרי, אנחנו מבקשים לפנות שוב כדי לדעת מה קרה להם. ואנחנו אומרים עכשיו שלום וערב טוב למי שהיא מנהלת מרכז הקליטה בכרמיאל. שלום, ציונה אייזנשטיין. ציונה אייזנשטיין: שלום וערב טוב לך, חיים. חיים אדור: כמה מבני המנשה נשארו בכרמיאל? ציונה אייזנשטיין: נשארה רק משפחה אחת, לצערנו. ויתר המשפחות עזבו בעקבות משפחותיהן, להרבה מאד מקומות אחרים בארץ.
עכשיו כולנו יכולים להיות רגועים. נכון, איראן עדיין מנסה למחוק את מדינת ישראל וארגוני הטרור ממשיכים בירי הקאסמים על יישובי הדרום. אבל אל דאגה! בישיבתה השבועית האחרונה, הקדישה הממשלה את זמנה היקר כדי להגן עלינו מאיום אף גדול יותר, והוא עליה מוגברת מחו"ל. כן, קראת את זה נכון. ביזמתו של שר הפנים מאיר שטרית, התקבלה החלטה מבישה שמטרתה לסגור את הדלת בפני קבוצות של אנשים שרוצים לחזור או להצטרף לעם היהודי ולעלות לארץ. לפי ההחלטה, "שר הפנים לא ייתן אשרות כניסה לישראל לקבוצות, לצורך הליכי גיור ואזרוח, אלא באישור הממשלה, על פי נימוקים מיוחדים", כאשר "קבוצה" הוגדרה כ"עשרה אנשים או יותר מכל מדינה".