Kaifeng Jews

כשהגעתי לישראל בשנת 2006, הודות לעזרתו של "שבי ישראל", ועברתי את תוכנית הגיור בבת-עין, זאת הייתה הפעם הראשונה שהיהדות נגעה בי. גדלתי בקייפנג, וכשהייתי ילדה אבי וסבתי הזכירו לי כל הזמן שאני יהודיה. זה עבר מדור לדור. הזהות היהודית הייתה חשובה מאוד בעבורי, והיו לי...

הדרך מ"ג'ין ג'ין" ל"יכלייה" הייתה ארוכה וקשה. זה משהו שאני, בדומה לכל יהודי קייפנג, חלמנו עליו. כשהייתי ילדה קטנה אבי סיפר לי שאני יהודיה, ושיום אחד עוד נשוב אל הארץ שאלוהים הבטיח לנו. אך בעבורי, המשמעות של כל זה אז הייתה זניחה, לא הבנתי מה...

  מאז היותי ילדה קטנה, אמי וסבי הזכירו לי תכופות את זהותי היהודית. הם אמרו לי שיום אחד נוכל לשוב אל ארץ ישראל, הארץ שאלוהים נתן לנו. אך אני ידעתי מעט מאוד על פשר היהדות, כי רוב מנהגינו נשכחו מזמן. עם הזמן, העניין שלי בזהותי היהודית...

לראשונה, קבוצה של שבעה צעירים מצאצאי הקהילה היהודית העתיקה בקאייפנג שבסין עלתה אמש לישראל לראשונה, קבוצה של שבעה צעירים מצאצאי הקהילה היהודית העתיקה בקאייפנג שבסין עלתה אמש לישראל. את העלאתם לארץ יזם ארגון "שבי ישראל" שמנהל מגעים בנושא מול הממשלה מזה שנתיים ובאחרונה השיג אישור מיוחד...

ברחוב צר בקייפנג, 965 ק"מ דרומית לבייג'ין, מתגוררים צאצאיהם האחרונים של יהודי העיר הסינית, ומנסים לשמור על המורשת בכל כוחם המיני מוזיאון ליהדות כולל מסמכים היסטוריים ותמונות בית הכנסת שנחרב עקב הצפות כבר לא יקום מחדש. מבעד לדלת הנעולה של חדר הדוודים בבית החולים לרפואה סינית מסורתית מספר 1 בקייפנג, יש באר המרוצפת בלבנים מתקופת שושלת מינג. עומקה רק מטרים ספורים והיא עדיין מלאה במים. גו יאן היא צעירה שאפתנית וממושקפת בת 29, ילידת העיר הסינית הזאת השוכנת על גדות הנהר הצהוב, 965 ק"מ דרומית מבייג'ין, שהובילה אותי אחר צהריים אחד של יום שישי מעבר לשומרי הסף שכבר הורגלו לביקוריה במקום. הבאר היא כל מה שנותר ממקדש הטוהר והאמת, בית כנסת שבעבר עמד במקום. המורשת שהוא מייצג מביאה למקום תיירים אחדים שמעוניינים לראות את אחד ההיבטים יוצאי הדופן במדינה הזאת: גם לסין היו יהודים משלה. גו, שמזדהה כיהודייה, אומרת שהיא שומעת את אותו דבר מכל חוקר, מכל תייר ומכל אזרח סיני: 'אתם, היהודים הסינים, מפורסמים מאוד', הם אומרים, 'אבל אתם נמצאים רק בספרי ההיסטוריה'". עבורי זה הספיק כדי לבוא לראות במו עיניי, אך עד מהרה גיליתי שאני רחוק מלהיות לבד. זמן קצר לאחר מכן הצטרף אלינו יום אודן, תייר צרפתי בן 36 שמציג את עצמו כיהודי שאינו שומר מצוות, הנמצא בטיול בן שישה חודשים מסביב לעולם, שבו הוא רואה "דברים שאינם בהכרח יהודיים". כמוני, הוא הכיר את גו באמצעות המלצה ועשה עיקוף בדרכו כדי ללמוד על מורשתם של יהודי קייפנג.
ידידיה תנעמי : שבעה צעירים מפצועי הקהילה היהודית בסין עלו לאחרונה לישראל. את מבצע ההעלאה יזם אירגון שבי ישראל. שלום לך מיכאל פרוינד, יו"ר שבי ישראל. מיכאל פרוינד : שלום וערב טוב. ידידיה תנעמי : בוא ספר לנו בכלל, שמדברים על צאצאי הקהילה היהודית בסין, מתי התחילה הקהילה הזאת? מיכאל פרוינד : אז בעצם הקהילה היהודית בטייסינג, תולדותיה הם מלפני יותר מאלף שנה. זאת אומרת, היהודים הראשונים הגיעו לשם בדרך המשי, במקור הם מפרס או אולי עירק, והתיישבו במקום בברכת הקיסר הסיני ובנו שם בית כנסת כבר בשנת 1163. הקהילה פרחה ובימי הביניים היו שם כעד 4000 עד 5000 יהודים במקום עם רבנים ומקוואות ובתי ספר והכל. אבל כמו הרבה קהילות בגולה אז החל שם תהליך של התבוללות ונישואי תערובת, ובעצם בני ה-19, אחרי מות הרב האחרון של הקהילה, אז היא התפרקה. אבל בכל זאת השרידים של הקהילה, האנשים בעצמם המשיכו לנסות לשמור על הזהות היהודית שלהם והעבירו את זה מדור לדור.
לפני כשנתיים עלתה ארצה מקאיפנג ג´ין ג´ין, היום יכליה, נצר לישראלים שגלו מהארץ במאה ה-8 לפנה"ס סיפור ציוני: בשנים האחרונות נעשה ניסיון להחזיר את הקהילה המיוחדת של "הישראלים העתיקים מקאיפנג" ארצה לחיק היהדות. יש גם כמה ששבו לא רק לעם ישראל, אלא גם לארץ ישראל. זהו סיפורה של ג'ין ג'ין (Jin Jin), שעלתה ארצה לפני שנתיים, וכעת היא דוברת עברית ואף אימצה לעצמה גם את השם העברי יכליה, מלשון יכול האל. ג'ין ג'ין מספרת שמאז ילדותה אמר לה אביה שהיא יהודיה ושעליה לשוב לארץ ישראל. היא מספרת שבסין נקבע מוצאו של אדם על פי אביו. לדבריה, אביה, סבה ואבי סבה היו יהודים ולכן היא רואה עצמה כיהודייה. אביה, ז'ינג (JING), שביקר אותה בארץ וכעת שב לסין, חובש ציצית וכיפה על ראשו, והוא יחזור לסין לאחר הביקור. ג'ין ג'ין מציינת כי אומנם היא לא הבינה מה פשר הדבר להיות יהודיה, אך בשנת 1996, כאשר השלטונות בסין החליפו לפתע את תעודות הזהות של כל יהודי קייפנג, מ"יהודים" ל"סינים" היא חשה שמשהו לא בסדר. "עמוק בלבי התנגדתי לשינוי בסעיף הלאום". היא מציינת כי בחלוף השנים היה בה רצון לדעת עוד ועוד על זהותה היהודית. "למדתי כל מה שיכולתי על עם ישראל ועל המנהגים היהודיים. היה לי חלום כמוס ורצון נחוש לשוב אל הארץ שאלוהים הבטיח לנו. החלום הפך למציאות בשנת 2006". בסיוע ארגון "שבי ישראל" הפועל להשבת "שבטים ישראלים אבודים" לחיק עם ישראל, היא עלתה ארצה.
יהודים סינים? מסתבר שיש דבר כזה. צאצאים ושרידים מהקהילה היהודית שהגיעה לפני יותר מ-1,000 שנה לקאיפנג שבסין, עולים לארץ ומשתקעים בירושלים. העיר קאיפנג (Kaifeng), השוכנת לחופי הנהר הצהוב הייתה בתקופת שושלת ג'ין בירתה של סין. אחד מקיסרי השושלת הזמין מספר משפחות של סוחרים יהודים שכנראה הגיעו מפרס או עיראק. הם עשו את דרכם ב"בדרך המשי" והתיישבו במקום. הקיסר נתן להם אדמות וגם שמות משפחה סיניים, מספר מיכאל פרוינד העומד בראש הארגון "שבי ישראל": "למשל השם לוי הפך לשם לי, ועד היום יש בקאיפנג משפחות הנושאות את השם הזה", אמר. ארגון "שבי ישראל" מצא בקאיפנג את צאצאי אותה קהילה יהודית וסייע לחלק מהם לעלות לארץ. ג'ין ג'ין, היא אחת מאותם סיניים שגילו את יהדותם והחליטו לעלות לישראל.
סיפורה המפליא של קהילת קאיפנג, הנחשבים ורואים עצמם כצאצאי עשרת שבטי ישראל שגלו, שבים לחיק עם ישראל חלקים מגולי ממלכת ישראל, עשרת השבטים, סרבו להישאר תחת שלטון אשור אליה הוגלו בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס וברחו מערבה. הם הגיעו בנדודיהם לצפון מערב אפגניסטן ושם התיישבו. הם אולצו להתאסלם במאה ה- 8 לספירה בעקבות הכיבוש המוסלמי. אבל כנראה, שחלק מצאצאי עשרת השבטים לא נשארו באפגניסטן והמשיכו בנדודיהם. לא ידוע מתי בדיוק הם החליטו להמשיך מערבה. אולי הם החליטו להמשיך בנדודיהם בשל הלחץ של שבטים אחרים, שפלשו לאפגניסטן ודחקו את רגליהם, או שהכיבוש המוסלמי במאה ה-8 לספירה ואכיפת האסלאם שכנעו אותם להמשיך בנדודיהם. על כל פנים, עובדה היא שבעיר קאיפנג בסין התקיימה קהילה של צאצאי עשרת השבטים במשך מאות שנים, וגם כיום עדיין יש 300 תושבים בקאיפנג המזדהים כצאצאי עשרת השבטים. משפחה אחת מקאיפנג עלתה לארץ. הם עברו גיור וחיים בישראל.
ראשי הקהילה היהודים הגיעו לסין בדרך המשי לפני מאות שנים והשתקעו בה, וכיום צאצאיהם עולים לישראל ג'ין ג'ין ונינה וואנג הן עדיין סטודנטיות במכינה של האוניברסיטה העברית. בקרוב הן יתחילו את לימודי התואר הראשון שלהן, אבל יש להן כבר תוכניות ארוכות טווח. ג'ין ג'ין מתכננת, עם סיום לימודיה באוניברסיטה, לנסות ולהתקבל למשרד החוץ ולשמש כדיפלומטית של ישראל. נינה וואנג מקווה לנצל את השפות שהיא יודעת ולייצג חברות ישראליות בסין. השתיים שייכות לאחת הקהילות הקטנות ביותר בישראל - קהילת יוצאי קאיפנג שבסין, המונה בסך הכל עשר נפשות. ג'ין ג'ין (22) ונינה (21) הגיעו לישראל בתחילת 2006, יחד עם עוד שתי חברות מקאיפנג, בתחילה על אשרות תייר ולאחר מכן, כשהחלו בלימודי גיור, קיבלו מעמד של תושב ארעי. את אזרחותם הישראלית הם קיבלו לאחר שעברו טקס גיור בבית הדין הרבני. "מאז שאנחנו ילדים, אנחנו יודעים את זה מההורים והסבים שלנו", מסביר נינה, "הם אמרו לנו שאנחנו יהודים ושיום אחד נחזור לארץ שלנו". 
Show more
Loading...