Author:

קהילת בני מנשה אשר עלתה לארץ והגיעה לכרמיאל לפני כשנתיים, משתלבת בקהילה בכרמיאל: כמה מנשות הקהילה סיימו קורם מטפלות לגיל הרך. קורס המטפלות התקיים במסגרת ניסיון ראשוני לקלוט כיתת לימוד הטרוגנית מיוחדת עם עשרים עולים חדשים ממרכזי הקליטה בכרמיאל, בניהולה של ציונה אייזנשטיין, ועוד מספר...

‎הרב ד"ר דוד ויניץ הוא השליח החדש של ארגון "שבי ישראל" לקהילת ה'סובוטניקים' שברוסיה. פעילותו, שתחל בימים הקרובים, תתמקד בעיקר אל מול קהילת הסובוטניקים בעיירה וויסוקי שבדרום רוסיה ותכלול בין היתר: חינוך יהודי, לימודי יהדות, ארגון תפילות, שיעורי עברית ופעולות חינוכיות מגוונות לילדים ונוער בני...

אהרון מנחם :ספר הלכה  ומנהגים בשפות המיזו  והקוקי  יצא לאור לאחרונה ביוזמת ארגון שבי ישראל, שלום לצבי חאוטה ממרכז בני  המנשה צבי חאוטה  :  הלו, כן אהרון מנחם : אתה איתנו? צבי חאוטה  : כן שלםו
לראשונה הופק עבורם ספר אודות הלכות ומנהגי החג בשפות המיזו והקוקי, ביוזמת ארגון "שבי ישראל" הספר שכותרתו: "אורות לבני המנשה - מדריך להלכות ומנהגי חג החנוכה", מאגד לראשונה את סדרי ההלכות, התפילות והמנהגים הקשורים לחג החנוכה עבור קהילת "בני המנשה" החיה בצפון מזרח הודו, והוא גם הראשון שנכתב עבורם בשלוש שפות: קוקי ומיזו (שפות האם) ועברית. הספר הופק והודפס ביוזמת ארגון "שבי ישראל" וכ-1,000 עותקים ממנו כבר מופצים בימים אלה במיזורם ומניפור שבצפון מזרח הודו, מקום חייהם של מרבית קהילת בני המנשה. לאורך שנותיהם הרבות בגלות ועד לעידן המודרני, "בני המנשה" לא ידעו דבר על חג החנוכה וכמובן שלא חגגו אותו. לכך קיימת סיבה היסטורית מאוד פשוטה: אבותיהם הוגלו מארץ ישראל כ-560 שנה לפני האירועים ההיסטוריים שקשורים לחג החנוכה
אליהוא בן און :  אני שמח לארח עימי כאן את מיכאל פרוינד, שלום לך מיכאל, ברוך הבא לאולפן. מיכאל פרוינד :  שלום לך ולכל המאזינים. אליהוא בן און :  כן. נציג אותך למאזינים שלנו. אתה יושב ראש, או תכף תתקן אותו בהגדרה, של ארגון שקוראים לו "שבי ישראל". מיכאל פרוינד :  נכון. אליהוא בן און :   "שבי ישראל", כפי שזה מפורסם באינטרנט, ארגון שהוקם על ידך לפני כשש שנים במטרה לחזק את הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות לבין קבוצות ממוצא יהודי וקבוצות לא יהודיות שמבקשות להיות חלק מהעם היהודי. אז כמובן שהשמות שקופצים לנו לאוזן הם היהודים שהגיעו אלינו בני מנשה מצפון הודו ועוד נדבר בתוכנית הזאת על הרבה  קהילות, אבל לפני שנצא לדרך, מיכאל, תן לי בבקשה בדקה כרטיס ביקור שלך אישי, איפה נולדת, איפה גדלת, ואחר כך נמשיך לדבר. מיכאל פרוינד :  אני בעצמי תוצרת ארצות הברית. אני נולדתי בניו יורק ועלית ארצה לפני כשלוש עשרה שנה ב-1995, אני ואישתי והילדים שלנו, אני עבדתי תקופה אצל ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בלשכת ראש הממשלה ולאחר מכן אני הקמתי את ארגון שבי ישראל, כאשר בעצם המטרה היא להושיט יד לצאצאי העם היהודי ברחבי העולם ולחזק את הקשר שלהם איתנו, כי אני רואה בזה ערך, דבר שרק יחזק את העם היהודי ואת מדינת ישראל.
מיכה פרידמן; שבעת אלפים מבני המנשה חיים כיום בדרום מזרח הודו. מדינת ישראל מאפשרת פחות או יותר פעם בשנתיים ל-200 מהם לעלות ארצה. חישוב פשוט מעלה שהעולה האחרון יאלץ להמתין עוד הרבה מאד שנים עד שיזכה, אם יזכה לראות את הארץ המובטחת. אבל בשבועות האחרונים מחכה להם בשורה משמחת. משלחת מיוחדת של הסוכנות היהודית, משרד הפנים ומשרד הקליטה תגיע לשם להודו, לבחון את האפשרות לעלות את כולם לכאן. יונה לייבזון כתבתנו עם הסיפור;
לפני כשנתיים עלתה ארצה מקאיפנג ג´ין ג´ין, היום יכליה, נצר לישראלים שגלו מהארץ במאה ה-8 לפנה"ס סיפור ציוני: בשנים האחרונות נעשה ניסיון להחזיר את הקהילה המיוחדת של "הישראלים העתיקים מקאיפנג" ארצה לחיק היהדות. יש גם כמה ששבו לא רק לעם ישראל, אלא גם לארץ ישראל. זהו סיפורה של ג'ין ג'ין (Jin Jin), שעלתה ארצה לפני שנתיים, וכעת היא דוברת עברית ואף אימצה לעצמה גם את השם העברי יכליה, מלשון יכול האל. ג'ין ג'ין מספרת שמאז ילדותה אמר לה אביה שהיא יהודיה ושעליה לשוב לארץ ישראל. היא מספרת שבסין נקבע מוצאו של אדם על פי אביו. לדבריה, אביה, סבה ואבי סבה היו יהודים ולכן היא רואה עצמה כיהודייה. אביה, ז'ינג (JING), שביקר אותה בארץ וכעת שב לסין, חובש ציצית וכיפה על ראשו, והוא יחזור לסין לאחר הביקור. ג'ין ג'ין מציינת כי אומנם היא לא הבינה מה פשר הדבר להיות יהודיה, אך בשנת 1996, כאשר השלטונות בסין החליפו לפתע את תעודות הזהות של כל יהודי קייפנג, מ"יהודים" ל"סינים" היא חשה שמשהו לא בסדר. "עמוק בלבי התנגדתי לשינוי בסעיף הלאום". היא מציינת כי בחלוף השנים היה בה רצון לדעת עוד ועוד על זהותה היהודית. "למדתי כל מה שיכולתי על עם ישראל ועל המנהגים היהודיים. היה לי חלום כמוס ורצון נחוש לשוב אל הארץ שאלוהים הבטיח לנו. החלום הפך למציאות בשנת 2006". בסיוע ארגון "שבי ישראל" הפועל להשבת "שבטים ישראלים אבודים" לחיק עם ישראל, היא עלתה ארצה.
קבוצה של 25 צעירים מקהילת בני מנשה מהודו השלימו לימודיהם באולפן לעברית בקיבוץ שדה אליהו. ג'וני קרדש, מרכז האולפן, שיבח את החניכים על השקעתם ומסירותם שהביאו אותם להישגים יוצאי דופן. קהילת בני מנשה היא חלק מעשרת השבטים שגלו מזרחה בגלות אשור וגרו בסין ובהודו. ההתבוללות באזורים אלו הייתה מהירה, בגלל הנתק הגדול שהיה ביניהם לבין שאר עם ישראל, ובעקבות מיסיונריות נמרצת ב- 200 השנים האחרונות. רוב המסורת הועברה בעל-פה וע"י כוהני השבט, וכל מי שדבקו בדת האמינו שיום יבוא ויחזרו למולדתם ולשורשי היהדות. הקבוצה הגיעה ממדינת מניפור שבצפון מזרח הודו לפני כשנה. לכולם רקע של חיים יהודיים מלאים. רוב חברי האולפן באו ממשפחות גדולות הגרות באזורים כפריים, שעובדות בחוות האורז המשפחתיות ומנהלות חיים צנועים. הרבה מהם בעלי תעודת בגרות מלאה ולחלקם אף תעודת השכלה גבוהה.
רפאל אישרן: קבוצה של 25 צעירים מקהילת בני מנשה מהודו השלימו את לימודיהם באולפן לעברית בקיבוץ שדה אליהו. אנו אומרים שלום לנחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, ערב טוב לך נחמיה רפל: ערב מצוין. רפאל אישרן: זוהי בשורה משמחת. כמה זמן למדו הצעירים? נחמיה רפל: הצעירים למדו אצלנו כחצי שנה באולפן עברית מאוד אינטנסיבי. לפני כן הם כבר עברו גיור בארץ בפרדס חנה, מרכז קליטה שהוקם במיוחד בשביל בני מנשה, שאותם מאתר ארגון "שבי ישראל", שבעצם עוסק בחיפוש ואיתור שבטים אבודים
יהודים סינים? מסתבר שיש דבר כזה. צאצאים ושרידים מהקהילה היהודית שהגיעה לפני יותר מ-1,000 שנה לקאיפנג שבסין, עולים לארץ ומשתקעים בירושלים. העיר קאיפנג (Kaifeng), השוכנת לחופי הנהר הצהוב הייתה בתקופת שושלת ג'ין בירתה של סין. אחד מקיסרי השושלת הזמין מספר משפחות של סוחרים יהודים שכנראה הגיעו מפרס או עיראק. הם עשו את דרכם ב"בדרך המשי" והתיישבו במקום. הקיסר נתן להם אדמות וגם שמות משפחה סיניים, מספר מיכאל פרוינד העומד בראש הארגון "שבי ישראל": "למשל השם לוי הפך לשם לי, ועד היום יש בקאיפנג משפחות הנושאות את השם הזה", אמר. ארגון "שבי ישראל" מצא בקאיפנג את צאצאי אותה קהילה יהודית וסייע לחלק מהם לעלות לארץ. ג'ין ג'ין, היא אחת מאותם סיניים שגילו את יהדותם והחליטו לעלות לישראל.