צאצאי האנוסים בפורטוגל מגלים את יהדותם

אלפי פורטוגלים, צאצאי האנוסים, מגלים את יהדותם. יש מי שרוכב על הגל ומציע סיורי שורשים. אחרים, בהם הקהילה האורתודוקסית, לא ממהרים לפתוח את השער

איש עבדקן, חובש כיפת קטיפה אדומה, מעשן בשרשרת ביום שבת, בעודו מרביץ תורה בכמה סועדים בבית קפה אופנתי. בכל מקום באירופה הוא היה מושך תשומת לב, אבל הוא בולט במיוחד בליסבון, עיר שבה מתגוררים רק כמה מאות יהודים.

את האדם הזה, ז'ואאו סנטוש, שיושב דרך קבע בבית הקפה "פרינצ'יפה ריאל" במרכז העיר, קל לסווג כעוד טיפוס עירוני ססגוני. אבל בפורטוגל של ימינו, המוזרות שלו נטועה במגמה גדלה והולכת: התייהדותם של אלפים, שמאמינים שהם צאצאים לאנוסים, יהודים שהתנצרו בימי האינקוויזיציה הפורטוגלית במאות ה-15 וה-16, עת אלפי יהודים בחצי האי האיברי נרצחו, ברחו או נטשו את אמונתם תחת איומים.

מחקרים גנטיים מהשנים האחרונות הראו שדם יהודי זורם בעורקיהם של 30% מאזרחי פורטוגל. במשאל שערכה ב-2006 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של פורטוגל, הזדהו 7,000 כיהודים מתוך אוכלוסייה של עשרה מיליון – אף שבמסמכי הקהילה רשומים כ-1,000 בלבד.

המחקר הזה ודומים לו הם חלק ממגמה של עניין גובר ביהדות בפורטוגל המודרנית. ככל שהמגמה גוברת, יותר אישים מקרב צאצאי האנוסים תופסים תפקידי מפתח בקהילה היהודית. מתוך מודעות לפוטנציאל התיירותי שמהווים צאצאי האנוסים, כמה ערים התחילו להציע טיולי שורשים באתרי מורשת יהודיים. הקהילה היהודית הוותיקה, מצדה, מתמודדת עם אתגרים חדשים הקשורים לצאצאי האנוסים, וכמוה גם הרבנות הראשית בישראל.

סנטוש, אדריכל בשנות ה-30 לחייו, גילה שהוא יהודי לפני כמה שנים, כשמצא פמוטים שעברו בירושה במשפחתו במשך דורות ועליהם חרותים מוטיווים יהודיים. "אני רוצה ללכת לבית כנסת כאן, אבל אנשי הקהילה לא יקבלו אותי", הוא אומר. "אבל אני לא צריך להתגייר: אני יודע בתוך תוכי שאני יהודי". במעלית הבית בו מתגוררים הוריו, סנטוש מסיר את הכיפה ומחביא את תליון המגן דוד שהוא עונד לצווארו. "אנחנו לא מדברים הרבה על דת בבית", הסביר.

מי שמתגייס לעזרתם של צאצאי האנוסים הוא ארגון "שבי ישראל", שמשרדיו הראשיים בירושלים, ומעודד "יהודים אבודים", כהגדרתו, לשוב לשורשים. אחד מהשותפים של הארגון הוא ראש הקהילה היהודית בפורטו שבצפון המדינה, ז'וזה פראו פיליפה. לפני כמה חודשים הוא קבע תקדים, כשהפך לבן האנוסים הראשון שאי פעם מונה לעמוד בראש קהילה יהודית. לדבריו, מוסדות הכנסייה בפורטוגל – מדינה קתולית ומסורתית יחסית – לא מפגינים יחס עוין כלפיו.

דרייפוס הפורטוגלי

עוינות כלפי צאצאי האנוסים הובילה לסיפורו העגום של "דרייפוס הפורטוגלי" – קפטן בארוס בסטו, גיבור מלחמה שאיבד את דרגתו ואת שמו הטוב ב-1943, מפני שקידם את שובם של צאצאי האנוסים ליהדות. חוגים מסורתיים בשורות הכנסייה הקתולית, שלא ראו בעין יפה את פעילותו, פתחו במסע הכפשה נגדו, מה שהוביל למשפט צבאי בגין התנהגות לא מוסרית. בכתב האישום נטען, כי במלאכתו כמוהל נהג למצוץ את פצע המילה. הישיבה שבראשה עמד, בפורטו, נסגרה, והוא נזרק מהצבא.

כיום מונה הקהילה היהודית בעיר עשרות בני אדם. כולם מגדירים עצמם צאצאי אנוסים. הגרעין לקהילה זאת נוצר כאשר פיליפה, עם עוד 16 צאצאים, עברו גיור משותף שאושר בידי הרבנות הראשית לישראל.

גם פאולו ויטורינו נמנה על צאצאי האנוסים, אבל בניגוד לרובם הוא מתגורר בליסבון. "אנחנו לא צריכים להפוך ליהודים. אנחנו כבר יהודים ותמיד היינו", הוא אומר. ויטורינו ומשפחתו השלימו תהליך גיור אורתודוקסי בעזרת הרבנות הראשית של ליסבון, אבל הרבנות בירושלים לא אישרה את הגיור.

מאז 2004 הרב דניאל ליטווק, השליח של "שבי ישראל", מלמד צאצאי אנוסים תורה ויהדות שלוש פעמים בשבוע בבית הכנסת בפורטו. "אין דרך לדעת באמת מיהו יהודי מקרב צאצאי האנוסים", הוא אומר. לכן, לדבריו, "כשבן אנוסים רוצה לעבור גיור, הוא עובר את אותו הליך בחינה שעובר כל אחד".

בבית הכנסת שלו ויטורינו הוא אישיות לא רצויה. פרופסור אסתר מוז'ניק, סגנית הנשיא של הקהילה האורתודוקסית של ליסבון, אומרת שהדבר נובע מ"חלק מהפעילויות שלו", אך ככלל, לדבריה, "הקהילה שלנו היא קבוצה מאוד ליברלית". פיליפה יותר מסויג. לדבריו, מערכת היחסים של קהילתו עם הקהילה בליסבון היא "קורקטית" והוא אף מזכיר "כמה מקרים מצערים של חרם על כמה מחברי הקהילה בפורטו". הוא גם מתלונן על מחסור במשאבים בהשוואה לקהילה בליסבון.

מקור אפשרי למימון עשוי לצמוח מתיירות יהודית. כמה רשויות מקומיות בצפון המדינה התחילו לעודד תיירות בעזרת מסלולים המתמקדים בעברן היהודי. עיריית קוביליה, למשל, בצפון מזרח פורטוגל, משפצת את הרובע היהודי העתיק שלה. התוכנית היא למסד כמה מסלולים המובילים למוזיאון יהודי חדיש. עיירות אחרות, כמו טרנקוסו, כבר מציעות טיולים מודרכים ברבעים היהודים שלהן. המדריכים – ברובם צאצאי אנוסים בעצמם – מראים למבקרים את הסימונים המיוחדים שצאצאי האנוסים נתנו בכותלי בתיהם, ככל הנראה, כאמצעי לשימור זהותם. הסימונים האלה, שנשמרו על הקירות החיצוניים, כוללים משקופי אבן ליד המזוזה, צלבים משולשי-קצוות ואפילו אותיות עבריות בכתב יד. בשנה הבאה יתקיים בטרנקוסו פסטיבל צאצאי האנוסים הראשון בעולם.

ותודה לאינטרנט

כששואלים את מייקל פרוינד, מייסד "שבי ישראל", לסיבות שהביאו את צאצאי האנוסים לצאת מהארון בשנים האחרונות, הוא נוקב בשלוש. ראשית, ספרד ופורטוגל נפתחו לעולם מאוחר יחסית, לאחר נפילת הדיקטטורות בשנות ה-70 של המאה הקודמת. לצד זאת, האינטרנט הקל על רבים למצוא את עברם היהודי. הנימוק השלישי, הפילוסופי, הוא שהמאמץ האירופי לטשטש הבדלים לאומיים, מייצר תנועת נגד, שצאצאי האנוסים הם אחד מסימניה. "בני אדם הם יצורים שבטיים. כולנו מחפשים זהות. ואולי, באופן די אירוני, המגמה לטשטש זהויות צרות מביא עוד ועוד אנשים לחפש זהות להיאחז בה", הוא אומר.

החיבור של צאצאי האנוסים ליהדות מיתרגם, לדברי פרוינד, לתמיכה בישראל. ביוני קיים "שבי ישראל" ועידה לצאצאי אנוסים בברצלונה, ספרד. במבצע "עופרת יצוקה" צאצאי אנוסים הפגינו בפורטוגל את תמיכתם בישראל. ומה לגבי פוטנציאל העלייה שלהם? פרוינד וליטווק אומרים שאלפים עשויים לעלות לישראל. אחרים, בהם ישראלי שחי בפורטוגל ומעורה בחיי הקהילה, מצננים את ההתלהבות. "זו תופעה מעניינת, אבל שולית ביותר – וכך כנראה גם תישאר", הוא אומר.
________________________________________
1,500 שנות יהדות

482 לספירה
תיעוד ראשון לנוכחות יהודית בפורטוגל. חוקרים סבורים שיהודים התגוררו באזור עוד קודם לכן

אמצע המאה ה-8
ממלכות צפון איבריה מגייסות את היהודים כמרגלים וכמתווכים במאבק ל"כיבוש מחדש" של חצי האי מידי המורים המוסלמים

תחילת המאה ה-12
המלך אלפונסו ה-1 ממנה את יחיא אבן יעיש לרב הראשי של פורטוגל ולשר האוצר. יהודים מילאו תפקידי מפתח בממלכה עד המאה ה-15

1497
בלחץ הספרדים, המלך מנואל ה-1 קובע שיש לגרש כל יהודי שייסרב להתנצר

1506
אספסוף שבראשו אנשי כנסייה טובח כ-5,000 יהודים בליסבון

1536
כינון האינקוויזיציה הפורטוגלית. עד 1794, בתי הדין שלה דנו לפחות 1,100 אנוסים למוות בשריפה. אלפי אחרים גלו מפחד

1821
האינקוויזציה מבוטלת

1939
פורטוגל הנייטרלית, תחת הרודן אנטוניו סלזאר, סוגרת את שעריה כמעט כליל בפני פליטים יהודים שנמלטים מהנאצים. ב-1940, בניגוד להוראות מליסבון, מעניק הדיפלומט ארטיסדס דה-סוסה מנדז 30 אלף אשרות מעבר לפליטים יהודים שנמלטים מצרפת

1958
כינון יחסים דיפלומטיים בדרג נמוך בין ישראל לפורטוגל

1988

הנשיא מריו סוארס מתנצל בפני יהודי פורטוגל על מאות שנים של רדיפות

2005
קהילת היהודים האנוסים של פורטו חונכת מחדש את בית הכנסת "מקור חיים"